בשבוע הבא תיכנס לתוקפה רפורמת האתיקה של משרד המשפטים בתחום התיווך במקרקעין – שינוי חסר תקדים שיכניס סטנדרטים מחייבים להתנהלות המתווכים בישראל. המטרה: להגן על הצרכנים, להסדיר את גבולות הגזרה של העיסוק בתיווך, ולהחזיר את האמון בענף. התקנות החדשות, שגובשו לאחר עבודת מטה ממושכת, מבקשות לעגן את ההתנהלות המקצועית והאתית של המתווכים, ולחייב אותם לפעול בשקיפות, ביושרה ובאחריות.
סקר שערך משרד המשפטים מצא כי מעל 30% מהצרכנים שהשתמשו בשירותי תיווך חוו תחושת אי-הגינות מצד המתווך, חלקם ציינו כי קיבלו מידע שגוי או חלקי. קבוצת השוכרים נמצאה כפגיעה ביותר – 56% מהנפגעים הם שוכרים, ו-38% הם רוכשים. הנתונים הצביעו על צורך מובהק בהתערבות רגולטורית.
למידע נוסף השאירו את הפרטים:

נכון לסוף 2024, בישראל רשומים כ-24,885 מתווכים בעלי רישיון, מהם כ-2,737 נוספו בשנה האחרונה בלבד. תל אביב מובילה במספר המתווכים הפעילים עם 2,566 רישיונות, ואחריה ירושלים (2,094), ראשון לציון (1,054) וחיפה (953). ענף התיווך גדל בקצב מהיר – אך ללא כללים מחייבים, חלק ממנו מתנהל כ"שוק פרוץ".
הרפורמה כוללת מספר עקרונות מרכזיים: חובת גילוי מלא מצד המתווך בנוגע לנכס ולפרטי העסקה, איסור על התחזות או מצג שווא (למשל, התחזות לבעלים או לנציגו), והגבלת גביית תשלומים מצד מתווכים – לא עוד גביית "דמי רצינות" לא חוקיים. בנוסף, כל מתווך יחויב לשמור על פרטיות הלקוחות, לא לערוך מסמכים משפטיים עבורם, ולפעול תוך שקיפות מלאה בניהול העסקה.

אחת המטרות המרכזיות של התקנות היא לשנות את תפקידו של המתווך – להפוך אותו ממקשר בלבד למנהל עסקה בפועל. המתווך כבר לא רק מחבר בין הקונה למוכר – הוא אחראי להוביל את העסקה, לחשוף מידע, ולשמור על יושרה מקצועית לאורך כל הדרך".
חידוש נוסף הוא הדרישה מבעלי הנכסים עצמם – הם יידרשו למלא שאלון מקיף שבו יחשפו כל פרט מהותי הידוע להם על הנכס. המידע יימסר על ידי המתווך לצדדים לעסקה, כדי לוודא שהקונים והשוכרים מקבלים תמונה מלאה ומדויקת. הגיע הזמן לקבוע כללי אתיקה ברורים שיגדירו את מערכת היחסים בין מתווך ללקוח, כי התחום חייב רגולציה שמגינה על הציבור. התקנות יובילו לשירות מקצועי, איכותי והוגן יותר – הן עבור הציבור והן עבור המתווכים עצמם.
למידע נוסף השאירו את הפרטים: