את שנת 2022 פתחה שרת הפנים איילת שקד עם ניצחון קטן בחזית המאבק בינה לבין מוסדות התכנון במדינת ישראל — המועצה הארצית לתכנון ולבנייה המליצה לאשר הקמת יישוב חדש בן 500 בתים בעוטף עזה.
חמושה בהצלחה ראשונה, התפנתה שקד לקרב הבא, וכעת היא מקדמת אישורם של 10 יישובים חדשים נוספים בנגב. בשני המקרים, גורמי המקצוע הביעו את התנגדותם המנומקת היטב.
"אנחנו החלטנו ללכת על תוכנית גרנדיוזית — לקדם את הכל ביחד מתוך הבנה שמה שהיה נכון לפני עשר שנים לא נכון היום. היישובים החדשים לא מחלישים את הקיימים. כל המכרזים לשיווק קרקעות בכל ערי הדרום נחטפים.
הביקוש עולה משמעותית על ההיצע. אפשר לעבות ולהקים יישובי ספר חדשים. ליישובים הללו מבחינה ביטחונית יש חשיבות מאוד משמעותית כי הם מהווים רצועה בין דרום הר חברון לערביי הנגב. לכן הם מאוד חשובים והמיקום חשוב אסטרטגית".
"ההיסטוריה מוכיחה שיש מקום לכולם, ושזה הערך הכי חשוב שיש בציונות, ואני נאמנה לאג'נדה שלי. אני לא מתביישת בציונות שלי. אני לא מתביישת בזה שאני רואה בהתיישבות ערך שהוא רלבנטי גם היום.
כשהגעתי למשרד הפנים וזאב אלקין הגיע למשרד השיכון, עשינו ניעור של כל התוכניות בנגב שיש עד היום ואפשר לקדם: גם בנייה ביישובים קיימים וגם הקמת יישובים חדשים.
ראינו בעצם שיש הרבה מאוד יישובים שהיו תקועים בשלב זה או אחר בצנרת הממשלתית בגלל בעיקר התנגדויות פוליטיות והתנגדויות של גופי התכנון. יואב גלנט שכיהן כשר השיכון ניסה לקדם אותם, והיועץ של נתניהו התנגד, ולכן זה נתקע.
מצד אחד הם מתריעים כי מלאי השטחים הפתוחים בישראל אוזל במהירות, ולכן חשוב לבנות ביעילות ולחסוך במשאבי קרקע. בנוסף, מצב התחבורה בארץ מחייב בנייה צפופה, והתרחבות כזאת בפריפריה תעודד שימוש ברכבים פרטיים.
מנגד, שקד מבהירה כי "היא השתכנעה שיש חשיבות בהקמת יישובים חדשים באזורים אסטרטגיים", ולדבריה, לא מדובר רק בבשורה לשוק הדיור, אלא גם בהגשמת החלום הציוני.
אישרנו בהחלטת ממשלה סופית את הקמת היישוב עיר אובות בערבה. ובהחלטת ממשלה ראשונה עוד יישוב עירוני חדש, צפונית ליישוב להבים ועוד חמישה ישובים חדשים ואזור תעסוקה לאורך ציר באר שבע – דימונה (כביש 25) ציר בעל חשיבות בטחונית ואסטרטגית נוכח הפרות הסדר הרבות שאירעו עליו במבצע שומר חומות.
העיר כסיף, שתהיה מיועדת לציבור החרדי ותוקם באזור ערד, צפויה לאכלס למעלה מ-100 אלף בני אדם ולכלול יותר מ־20,000 יחידות דיור – ותכיל מרכז רפואי ואזור היי־טק לצד ישיבות ותלמודי תורה.
היישוב השני הוא ‘ניצנה’ שיוקם בפתחת ניצנה בגבול מצרים במועצה האזורית רמת נגב. היישוב מתוכנן לאכלס כ־2,200 משפחות, ועתיד להיות העוגן של כלל יישובי פתחת ניצנה.
מעבר לערך הציוני של תפיסת אדמות המדינה בנגב יש לכך חשיבות ביטחונית גבוהה מאוד. דווקא בעת הזו, נוכח כל האירועים הביטחוניים, ממשלת ישראל קובעת רצף אורבני בשטח, תוקעת יתד, ומתחילה לבנות ישובים יהודיים בנגב. זה מרגש אותי ברמה האישית ואני מרגישה שליחה אמיתית שמגשימה את חזון בן גוריון.
